25/9/20 – עדכון מראש המועצה לקראת יום כיפור


תושבי פרדסיה היקרים,

 

יום כיפור שלי קשור תמיד למלחמת יום הכיפורים...יום שבת... 6 באוקטובר 1973...שעה

שתיים בצהריים...אזעקה מפלחת את חלל האוויר.

הייתה זו המלחמה שהשפיעה באופן הכי עמוק והכי משמעותי על הדור שלנו.

ההפתעה... הפחד מתבוסה... 2,700 חללים ש"נעוריהם באו פתע אל קיצם".

מחיר כבד מנשוא...

הנהגה שהייתה משוכנעת שאנחנו הכי חכמים והכי חזקים...הרבה יהירות, מעט צניעות.

ועכשיו...47 שנים אחרי המלחמה הארורה ההיא, אנחנו נמצאים במלחמה ארורה מסוג

אחר...במלחמה הזאת, מי שנמצא בחזית הם ציוותי הרואה המופלאים שלנו, שמגיעה להם

תודה ענקית על המקצועיות והמסירות האין סופית.

 

גם עכשיו, אחרי הנתונים הקשים של הימים האחרונים, יש עדיין כאלה המכחישים ומזלזלים

באויב – בנגיף הקורונה!

זהו אויב ערמומי ומתעתע. אחרי ששוחחתי כמעט עם כל מי שחלה בפרדסיה, אני יכול לומר

בוודאות, שאף אחד מהם לא חשב שיחלה או ידביק אחרים.

לכל אחד מהחולים זה קרה בהפתעה. גם ההבנה שנדבקת, מגיעה רק אחרי מספר ימים.

זה תמיד תופס אותך באופן פתאומי, במקום הכי בלתי צפוי ושלכאורה ניראה הכי בטוח:

בעבודה, בחיק המשפחה, בבית הכנסת, בבית ספר, בצבא, בחוג או בבילוי עם חברים.

 

הנגיף הזה פוגע בנו ופוצע אותנו, כיחידים וכעם - בריאותית, כלכלית וחברתית.

חייבים לעצור אותו!!!

נכון להיום, יום שישי בבוקר, יש בפרדסיה כ – 40 נשאים פעילים של נגיף הקורונה. נתון זה

הופך אותנו לרשות אדומה, כמו כל הרשויות המקומיות בסביבה.

כרגע יש לנו שליטה במצב ועושים את כל הדרוש כדי לקטוע שרשראות הדבקה.

 

אנחנו נמצאים ערב יום הכיפורים תשפ"א.

אני קורא לכולם: לכבד את הנחיות הסגר ולא לצאת מהבתים.

אם יוצאים אפילו לרגע מהבית – חובה לצאת עם מסכה!!!

בוודאי שאסור להתקהל ברחובות!!!

אני קורא למתפללים לא להגיע לבתי הכנסת. להשאיר את בתי הכנסת סגורים ולהתפלל

בבית!

אם מישהו מרגיש שהוא "חייב" להגיע לבית הכנסת ביום כיפור – אז מתפללים בחוץ, במניין

קטן, עם מסיכות ובמרחק של שני מטר אחד מהשני.

על פי חשובי הרבנים, הציווי של : "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" הוא הציווי החשוב ביותר

ביום כיפור, יותר מהצום ומהתפילה.

 

אינני אדם דתי, אך מיום שאני זוכר את עצמי כילד ועד היום, לא החמצתי אפילו פעם אחת

תפילת "כל נדרי" ותפילת "נעילה" בבית הכנסת. בכל מקום שבו הייתי, תמיד חשתי שזו

זכות וגם חובה, כיהודי, להתפלל ביום הכיפורים. הפעם היחידה שהחמצתי תפילת נעילה

 הייתה ב – 1973, כאשר מלחמת יום הכיפורים פרצה באותו יום בשעה שתיים בצהריים.

השנה אני סוגר מעגל. לא אגיע לבית הכנסת ולא אסתובב ברחובות הישוב.

השנה אתפלל בביתי, בד' אמותיי.

אין לי ספק שהתפילה תהיה לא פחות איכותית ותזכה אותי בזכויות רבות כאשר תפילותיי

יגיעו לשערי שמיים. כך יהיה גם עם כל מי שיישאר להתפלל ביתו.

 

יום כיפור הוא הזדמנות מיוחדת, שניתנה לנו, כדי להיכנס לתוך יממה שכולה חסד, רחמים

ופיוס – ולצאת ממנה טובים יותר.

בפרוס עלינו יום הכיפורים נאחל גמר חתימה טובה ובריאות איתנה לתושבי פרדסיה ולכל

בית ישראל.

מי ייתן ותתגשם תפילתנו: "...שים שלום, טובה וברכה, חיים, חן, חסד ורחמים, עלינו ועל כל

ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד...בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה וגזרות

טובות, ישועות ונחמות..."

 

 

שלכם,

טל גורקי