סיפורו של אברהם טביב
קיומה של פרדסיה התחילה בחזונו של אדם אחד -אברהם טביב
זה ה"מנוע" מאחורי נקודת הישוב בשרון. באמונתו, כישוריו, קשריו ושתדלנותו, השכיל ליזום , לתכנן ולתמרן - בין נגידי ארץ ומוסדות המיישבים- להקצאת משאבים למשפחות הראשונות מתימן , שמירה על כבודן ביטחונן וכלכלתן.
טביב נולד בחד'אן אלשם שבתימן וגדל במשפחה מסורתית. הילד למד בחדר וכנער-השתלם בצורפות ובתיקון נשק, לפרנסתו עבד כשוחט.
בשנת התרס"ט - 1909, נמנה עם אביו, הרב טביב, על מארגני שיירת העולים לא"י ובסוכות התר"ע - 1909 הגיע למושבה ראשון לציון. טביב הצעיר התמחה בכרמי המושבה בזמירה, בהרכבה ובהמשך למד מכונאות ומסגרות והיה לסגן המכונאי הראשי ביקב. על פעילותו הציבורית הענפה ניתן ללמוד מ"אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון"
לאחר עלייתו התיישב בראשון לציון ועבד כפועל ביקב וכשומר בכרמים. בתקופה זו הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר" והחל לפעול בקרב עולי תימן. בשנת 1918 נבחר לוועד המושבה.
פעילותו הציבורית הקיפה מגוון רחב של פעולות במישור הארצי.
טביב, הניח את היסודות להקמתן של שכונות עבור עולי תימן ובכללן- פרדסיה .
בשנים 1920–1931 ושוב בין 1944–1948 כיהן כציר באספת הנבחרים. כמו כן השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית (1920) ונבחר בשנת 1925 למרכז החקלאי של ההסתדרות.
בשנת 1923 הקים טביב את התאחדות התימנים, בראשה עמד עד לפטירתו. עד לשנת 1927 ייצג את ההתאחדות בוועדת העלייה של הנהלת הסוכנות היהודית. מטעמה נשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.
למפא"י הצטרף בשנת 1945 ומטעמה נבחר לכנסת הראשונה. כחבר כנסת היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים. במהלך כהונתו נפטר .
טביב קישר בין קרן ז'ן פישר לבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בא"י והבנק למשכנתאות למתן הלוואות לעשרים משפחות המתיישבים הראשונות בפרדסיה. (בתחילה, נקרא המקום "נקודה תימנית חדשה על יד כפר-יונה" או " שכונת יונה" או "כפר -יונה").
כמו כן גייס את מגבית "כופר היישוב" (שהוקמה במאורעות תרצ"ו –תרצ"ט בכדי לממן הוצאות דחופות בהקמת ישובים חדשים וארגון הביטחון בהם).
שמות 20 המשפחות הראשונות ואמצעי המיגון שלהם
כל משפחה תקבל שניים וחצי דונמים אדמת קק"ל, בית בן שני חדרים, מים עד מגרשה וחלק מגידור החלקה .התכנית מותנית בהפקדת מקדמה בסך עשרים לירות ארץ ישראליות , לכל משפחה.
נתגלו קשיים באיסוף הכספים להחזרת ההלוואות כפי שמתאר אהרן כהן (לימים המוכתר הראשון בפרדסיה) ממקום מושבו בנוה-שלום שליד נתניה.
יכולת להתפרנס לא הייתה בנמצא (ראה מכתבו של שלמה גוטהילף לטביב), מלחמת העולם השנייה הורגשה גם בארץ והיה עיכוב בעליה על הקרקע.
טיפת חלב 1941 פרדסיה (פיענוח התמונה - תומר יפת) בשורה העליונה, האם השלישית משמאל, מחזיקה בילד - יצחק ימיני, שעמד בראש הרשות בפרדסיה למעלה מארבעה עשורים.